הסוף קרב (או עדכון מחופשת הקיץ שכמעט מסתיימת)

בזמן שאני כותבת את המילים הללו, נשארו פחות מ -7 ימים עד שהילדים יחזרו לבית הספר והכול שוב יחזור למצב הרגיל …. לפחות עד החופשה הבאה. החופש הזה היה ארוך – כמעט 9 שבועות שמתוכם הילדים היו בבית אתנו במשך 5 שבועות.

העובדה שאנחנו זוג הורים ששנינו עובדים מהבית, הופכת כל חופשה לברכה וגם לאתגר אמיתי. מצד אחד, אנחנו נמצאים בבית, יכולים לבלות איתם זמן איכות ואנחנו לא צריכים להוציא הרבה כסף על קייטנות קיץ שונות או לחפש סידורים עבורם. עם זאת ומצד שני, עדיין יש לנו עבודה שאנחנו חייבים להספיק לבצע וכספים שאנחנו צריכים להרוויח.

בלונה פארק בתל אביב

השנה, מאחר שחווינו רמות שונות של תסכולים בחופש בשנים קודמות, התיישבנו באחד הערבים אחרי ארוחת הערב עם עט ותדפיס לוח השנה של חודשי יולי ואוגוסט כדי לתכנן את הקיץ. מטרת התכנית הייתה לוודא שכולנו נעבור את הקיץ הזה בצורה הטובה ביותר ככל שניתן ומבלי להוציא יותר מדי כסף. כל אחד תרם את חלקו והתחלנו לשבץ את הרעיונות שהועלו לתוך הטבלה.

במערות בבית גוברין

בשלושת השבועות הראשונים היו לשניהם קייטנות בבית ספר (אחד מסובסד מאוד דרך משרד החינוך) אז לא היו בעיות מהכיוון הזה. חמשת השבועות הבאים תוכננו להיראות בצורה הבאה: הרבה טיולים לבריכה, לחוף הים, פרוייקטים שונים של מלאכת יד, טיול שבועי ליעדים מגוונים ברחבי הארץ, ובתקווה רבה, גם קצת זמן להורים לעבוד.

בים

אז איך הכול הסתדר לבסוף? הלכנו לקולנוע פעם, היינו בטיול כיף ללונה פארק, טיול אחד לכיוון דרום וטיול אחד נוסף לצפון, ביקור משפחתי מהנה בנוסף על מפגשים עם בני משפחה וחברים. כ -5 טיולים לחוף הים וכ -40 (!) לבריכה (השימוש היעיל ביותר של מנוי שאי פעם היה לנו). מסך עבור הילדים קיבלו הרבה יותר זמן מסך ממה שתוכנן וגם לנו היה פחות זמן עבודה. היו רגעים של תסכול מצד ההורים וכמה רגעים של ויכוחים סוערים מצד הילדים. בסך הכול, עבר לא רע!

בהר החרמון

אז האם אני מצפה ל -1 בספטמבר? ככל שמתקרבים ליום הזה, ה"כן" נעשה גדול יותר. למרות כל הכיף של בקרים איטיים ולילות מאוחרים, כל החוויות, הטיולים והכיף והזמן המשותף, יש משהו מנחם בחיי היומיום שלנו והשגרה הטמונה בחובו. אני מתגעגעת לבקרים השקטים שהם רק שלי ושבהם אני מספיקה לעשות דברים. אני מתגעגעת לשעות המאוחרות והשקטות בערב שבהם זה רק אני והאיש שלי. אני אבל אני לא מתגעגעת ללקום מוקדם בבוקר, לכל ההתארגנות לבית הספר ולחוגים ויותר מכול, אני לא מתגעגעת להכין שוב קופסאות אוכל לארוחת עשר.

בבריכה

אז בקרוב מאוד נהיה כולנו שוב חזרה בתוך שגרה בטוחה ויום יומית, עם זיכרונות טובים של קיץ בלתי נשכח עם כל מה שעברנו בו, ובתקווה, קצת חכמים יותר לאיך לעשות את כל זה בצורה אף טובה יותר בפעם הבאה …

וחזרה לבית ספר…