על הרבה דברים בעלי היקר ואני חושבים די דומה, אבל יש כאלה שממש לא. הוא אוהב לשמור על כל מיני דברים ואני אוהבת לזרוק!
אתם מכירים את כל הקופסות הקרטון שבתוכם מגיעים המכשירים האלקטרוניים כמו ניידים, מצלמות וכדומה? עד לא מזמן הוא שמר את כולן אבל לאחרונה סוף סוף שכנעתי אותו שלדעתי כן נוכל לחיות גם טוב בלי 🙂 בצד שני, כל פעם שהוא לא מוצא משהו, הוא מאשים אותי שזרקתי את זה לפח (ולפעמים, הוא באמת צודק!).
אני לא אומרת שאנחנו צריכים לזרוק את כל מה שיש לנו (למרות שלפעמים לזה בדיוק יש לי חשק) ואני לא אומרת שצריך לשמור על הכל. כמו עם כמעט כל דבר בחיים, כדאי למצוא את האיזון בין השניים. וזה ממש קשה!
ישנם יתרונות כאשר חיים עם מעט מאוד חפצים ודברים. כאשר אין לנו הרבה, זה הרבה יותר קל לדעת בדיוק מה יש וכך אפשר למנוע מלקנות יותר ממה שכבר יש לנו. לנו יש המון ציוד משרדי ורק כשעשינו סדר הבננו שיש לנו נייר דבק ופתקים קטנים לבערך עשור…….
מצד השני, יש דברים ששווה לשמור אותם. בסוף השבוע האחרון, למשל, הילדים רצו לצייר עם צבעי מים. בעלי היקר ישר הוציא את אוסף ציוד האומנות שיש לו עוד מימיו כסטודנט לאדריכלות לפני יותר משני עשורים, ויכולנו להתחיל!
אמא שלי גם כזאת ששומרת הכל ואני חייבת להודות שלפעמים זה ממש כיף! כאשר אנחנו מבקרים אצלם, לילדים תמיד יש משהו כיף לשחק איתו. מי היה מאמין שכל הברביות, בובות וקוביות לגו יחזיקו מעמד כל כך הרבה שנים?
אז מה הוא האיזון הנכון? אתם יודעים? אני עדיין מנסה להבין ……
השאר תגובה