היום או מחר ברוב העולם המערבי חוגגים את חג המולד. כאן בישראל, עבור הרוב, זהו יום כמו כל יום אחר. אני גדלתי בבית יהודי בדנמרק כך שאף פעם לא באמת חגגנו את חג המולד, מלבד במספר שנים בודדות כאשר סבתא שלי החליטה להשקיע בחג מאמץ אמיתי. העובדה שחיינו במדינה שבה כמעט כולם סביבנו חגגו את חג המולד, בעצם גרמה לכך שכן שילבנו היבטים מסוימים ממנו בחיינו, גם בגלל התרבות שבקרבה התגוררנו וגם בגלל היבט ה-hygge (תלחצו על הקישור עבור הסבר מפוסט קודם).
בדרך כלל היה לנו בבית עץ חג מולד (ולהורים שלי עדיין יש), שהיה מקושט בכל מיני קישוטים תוצרת בית שאחותי ואני היינו מכינות בגן ובבית ספר ומביאות הביתה. בדרך כלל נהגנו לקיים ארוחה משפחתית וחגיגית, כי בכל מקרה זה היה יום חופש, אז למה לא ליהנות אחד מחברת השני?
כשאני מסתכלת על חג המולד במבט מבחוץ כלפי פנים, אני יכולה להבחין שיש בסיפור הזה שני צדדים. מצד אחד, זהו חג מאוד יפה ואין כמו הקישוטים, האווירה והמסורות שבו. מצד שני, אני שמחה שלא לקחתי חלק בלחץ הזה של כל הביקורים, הטקסיות ובעיקר בטירוף הקניות של המתנות שבא לידי ביטוי במלוא הדרו בכל החנויות בימים שלפני החג.
אני הייתי שונה מהרוב שבקרבו חייתי וגם המשפחה שלי הייתה שונה, אבל אני לא זוכרת את זה כגורם מפריע בזמנו. האם התעוררה בי קצת קנאה כאשר החברות שלי היו מראות לי את הכמות העצומה של המתנות שהן קיבלו בחג? אין ספק, אבל אני מניחה שזה אך טבעי להרגיש כך בתור ילד.
היום אני חיה במדינה שבה אני זהה לרוב כשמדובר בחגים ומסורות ועדיין קיים בי קצת שוני. שוני שמתבטא בכך שנולדתי וגדלתי במקום אחר. שוני שמתבטא במבטא הזר שיש לי ומידי פעם גם בטעויות לשוניות שאני עושה. שוני שמתבטא בכך שגדלתי בתרבות שונה לחלוטין. ואני לגמרי בסדר עם זה.
אני בסדר עם זה, כי היום אני יודעת שבעצם קיומו של השוני שבי, אני מביאה איתי מגוון רחב של דברים. זה אומר שאני חוויתי דברים שונים מאוד במקומות שונים מאוד וגם למדתי דברים רבים מאוד, ובזכות כל זה, אני מקווה שהפכתי לאדם שלם יותר (וכן, אני באמת מקווה! ;-)).
כשאנו מסתכלים על אחרים הם הרבה פעמים נראה לנו חכמים יותר, יפים יותר, עשירים יותר, זריזים יותר, מאורגנים יותר או מוצלחים יותר, אבל אתם מי שאתם וזה הדבר החשוב והטוב ביותר!
השאר תגובה