יש אינספור מילים שאוכל לתאר באמצעותן את מי שאני. כשמדובר בקשרים אישיים למשל, אני אישה, אימא, בת, אחות, נכדה, אחיינית, דודה, בת דודה, גיסה, כלה וחברה. אפשר גם לתאר אותי כאופטימית, חסרת סבלנות, אוהבת קפה, אוהבת ספרים ועוד המון דברים אחרים.
כאשר אנו פוגשים מישהו חדש או מישהי חדשה, אחד הדברים הראשונים שאנחנו בדרך כלל שואלים הוא: מה אתם עושים, מה המקצוע שלכם? אמנם העיסוק בו בוחרים אנשים לפרנסתם יכול להעיד עליהם רבות, אבל לעניות דעתי זה לא אומר הכול.
פעם לא הייתה לי שום בעיה כשאנשים שאלו אותי מה אני עושה. הייתה לי משרה מוכרת במקום מוכר, עבודה מכובדת עם משכורת טובה. כך זה היה עד לפני שנתיים כאשר עזבתי את העבודה הזו והכול השתנה. אני חייבת להודות שהשינוי קצת טלטל אותי וגרם למשבר קיומי קטן. אם אני אינני מי שהייתי פעם, אז מי אני כעת? חשתי שאני מאוד מזוהה עם המקצוע שלי (גם על ידי אחרים וגם על ידי) כך שפתאום כבר לא הייתי בטוחה יותר במי אני בעצם.
בשנה האחרונה התחלתי להבין שהעובדה שאני כבר לא עובדת בתפקיד ספציפי, מעניקה לי סוג של חופש שלא הכרתי בקיומו קודם לכן. מה שלימד אותי שאני יכולה להיות כל מה שרק ארצה, לעשות כל מה שרק ארצה וגם ליהנות מזה.
בחודשים האחרונים עסקתי בניהול פיננסי, ייעוץ כלכלי, בדיקות שפה בדנית, אדמיניסטרציה, תפירה ויצירה וכתיבה כאן בבלוג. יותר דברים ממה שאי פעם עשיתי בעברי, ואני אוהבת (כמעט) כל רגע! הבנתי שכל מה שעשיתי עד עכשיו, לא היה לשווא אלא רכשתי מיומנויות וכלים שכעת אוכל להשתמש בהם על מנת לפתח את עצמי עוד עוד ושכמעט אין גבול למיומנויות והידע החדשים שאני יכולה לרכוש מכאן ואילך.
אז מי אני ומה אני עושה? את כל מה שאני רוצה!
השאר תגובה