בחודש שעבר ביטלנו אחד מהביטוחים שהחזקנו. ביטוח די גדול. ביטוח שהיה לנו כבר עשור ושכבר שילמנו עליו הרבה כסף. בערך שבוע אחרי הביטול, הסוכן התקשר אליי. "ורוניקה, האם אתם במצוקה כלכלית?", הוא שאל אותי. "האם בגלל זה אתם מבטלים את הביטוח?"
מנקודת המבט שלו, בטח לא קיימות הרבה סיבות אחרות מדוע מישהו יבטל ביטוח כזה. למטרת הפוסט הזה אני יכולה לספר, שלא, זאת לא הסיבה וזה גם מה שסיפרתי לו, למרות שזה ממש לא היה העניין שלו ;-).
אז למה כן ביטלנו? מכיוון שכבר לא האמנו בביטוח זהה (אם בכלל האמנו אי פעם). הרגשנו שזה בזבוז להוציא כסף על משהו שאנחנו לא מאמינים שיכול לעזור לנו ושסכום כסף הזה יוכל לשרת אותנו טוב יותר במשהו אחר.
כל הסיפור הזה גרם לי לחשוב, כמה הנחות אנחנו מניחים שמבוססות רק מלהסתכל על מה אנשים אחרים מוציאים את כספם. האם השכן בדיוק קנה מכונית חדשה וגדולה? הוא בטח מרוויח לא רע! האם חברים שוב פעם יצאו לחופשה בחו"ל? אני לא ידעתי שהם מרוויחים כל כך הרבה! אולי הם באמת מרוויחים הרבה, אולי הם חסכו במשך זמן רב או אולי הם עכשיו נכנסו לחוב בגלל ההוצאה הזאת. העניין הוא, שאין לנו מושג!
אני מאמינה שלהסתכל על אחרים זה בזבוז זמן די ודאי ושהרבה יותר טוב להסתכל על עצמנו במקום. האם אנחנו מוציאים את הכסף שלנו בצורה שמשרתת את המטרות, היעדים וסדרי העדיפויות שלנו? האם אנחנו מתנהלים בדרך הטובה ביותר האפשרית? הביטוח, בין היתר , לא היה כך, ולכן ביטלנו אותו.
השאר תגובה