בזמן שאני כותבת את המילים הללו, האמת שאני מרגישה קצת נבוכה ומבוישת. בתפיסת העולם שלי אני צרכנית מודעת ואפילו חסכנית. אני מחשיבה את עצמי כאחת שעושה חושבים לפני שאני קונה, ואני משתדלת לא לקנות הרבה. או כך לפחות חשבתי…
הסיבה לתחושות הללו נעוצה בעובדה שלפני כמה ימים ניקיתי את הארון שלי וסידרתי אותו… ידעתי שיש לי הרבה יותר מדי בגדים, אבל לא היה לי מושג עד כמה המצב חמור באמת. אני כבר חושבת על ניקוי וסידור ארון שלי די הרבה זמן (בעיקר כי עבר זמן רב מהפעם הקודמת), אבל הקש ששבר את גב הגמל אירע כאשר בזמן שהותי בדנמרק, בעלי היקר סיפר לי שכשהוא ניסה לשים קצת כביסה נקייה בארון שלי, הוא ממש דחף אותה פנימה בכוח!
יש לי חלום מתמשך על ארון מינימליסטי המכיל בתוכו רק כמה פריטים רב שימושיים שאני יכולה לערבב ולהתאים. אחת החברות הכי הטובות שלי תמיד שואלת אותי איך הולך עם זה בכל פעם שאנחנו נפגשות ובכל פעם אני חייבת להודות בפניה שאני עדיין חושבת על זה, אבל לא עשיתי שום דבר קונקרטי בנוגע לעניין.
אז לפני כמה ימים החלטתי שכלו כל הקיצין, והעברתי את כל הבגדים מהארון אל המיטה והתחלתי למיין אותם. כל כך הרבה בגדים! הייתי יותר סלקטיבית מאי פעם בעברי והצלחתי למלא 4 שקיות אשפה גדולות בבגדים; 1 למחזור, 2 לתרומות ו-1 לחנות יד השנייה המקומית.
העניין הוא שגם אחרי כל זה, הארון שלי עדיין לא ריק. ריק יותר ממה שהיה לפני כן, אבל לא ריק. למרות שכעת אני יכולה לראות כל פריט לבוש שיש לי בארון, עדיין יש לי יותר מדי ויכולתי בקלות להסתדר אפילו עם פחות.
אז למה אני נבוכה? קודם כל, בגלל הפער בין תפיסת העצמי לבין מה שהמציאות בעצם הראתה לי. שנית, כי כאשר הסתכלתי על כל השקיות הללו, ראיתי כל כך הרבה בזבוז גם מבחינת משאבים וגם מבחינת כסף, וגם זה גרם לי לתחושה של בושה.
אז אני מאוד מקווה שאני לפחות למדתי משהו מכל זה. ומכיוון שבאמת אין לי צורך לקנות שום דבר נוסף לפחות במשך שנה, זו הפכה להיות מטרה שהצבתי לעצמי. בואו נראה אם אכן אצליח לעמוד בה.
מה איתכם? מהו המצב בארון שלכם? יש יותר מדי? יש מעט מדי? איך שומרים על סדר בארון ובאיזו תדירות אתם עוברים עליו?
השאר תגובה