לפני כמה שנים עמדתי בתור כדי לשלם על פריט בחנות בגדים פופולרית בקניון. לפניי עמדו שתי נשים. אחת אמרה לשנייה: "כנראה היה עדיף שלא אקנה את הבגדים הללו מכיוון שאנחנו כבר במינוס עצום…." חשבה לרגע ואז המשיכה: "טוב נו, זה לא באמת משנה אם אנחנו במינוס 100,000 ש"ח או 100,500 ₪, נכון? אני קונה!"
באותה תקופה לא עסקתי במה שאני עוסקת היום, אך למרות זאת, תגובתה עוררה בי מחשבות. מצד אחד, אם החוב שלה כבר כל כך גדול אז נכון שהקנייה הזאת לא באמת תשנה לה כל כך. מצד שני, זו כנראה לא הפעם הראשונה שהיא עושה דבר כזה ולכן יכול להיות שההתנהגות הזאת היא אחת הסיבות לכך שהיא הגיעה למצב הזה מלכתחילה?
על פי ממצאים עכשוויים, 41% מהישראלים נמצאים במצב קבוע של משיכת יתר. בעוד שהרוב טוענים שהסיבה לכך הן עלויות החיים הגבוהות בארץ , יש גם כאלה שמודים שזוהי תוצאה של התנהגות כלכלית לא נבונה שלהם. ממצאים אלה מעניינים במיוחד לאור העובדה שאנשים בעלי הכנסה גבוהה נמצאים יותר במינוס מאשר אנשים בעלי הכנסה נמוכה. למרות שאני מסכימה עם כך שהחיים כאן לא פשוטים מבחינה כלכלית, הממצאים הללו מחזקים מאוד את התזה שלי שגורסת שכאשר לאנשים יש יותר, כך הם גם מבזבזים יותר (ממה שיש להם).
בכל פעם שאני מקבלת הודעה או רואה פרסומת של סייל כזה או אחר, המחשבה הראשונה שעולה לראשי היא כמעט תמיד; אני חייבת ללכת לבדוק מה יש במבצע! היות ואני מלמדת אחרים התנהגות פיננסית נכונה ובעצם היותי חסכונית באופן טבעי, המחשבה השנייה שעולה בי בדרך כלל היא; אני צריכה משהו משם? רוב הפעמים, זה נעצר בזה ואני לא הולכת, אבל בפעמים אחרות אני כן.
אני לא מתנגדת לקנייה של דברים באופן כללי, אבל אני חושבת שחבל שאנחנו מבזבזים כל כך הרבה על דברים שאנחנו לא באמת צריכים או שלעולם לא נשתמש בהם. לי למשל, יש הרי ארון מלא בגדים ואין לי מה ללבוש ….
אני מנסה לשאול את עצמי את השאלות הבאות כאשר אני מתעתדת לקנות משהו חדש. האם אני באמת צריכה את זה? האם אני באמת רוצה את זה? האם אני אשתמש בזה? האם זה מתאים לדברים אחרים שכבר יש לי? והכי חשוב: אם הייתי צריכה לחכות חודש כדי לקנות אותו, האם עדיין הייתי קונה?
השאר תגובה