לפני שנה היום בדיוק זה היה עם שילוב של פחד וההתרגשות שלחצתי "פרסום" לפוסט הראשון בבלוג שלי והודעתי לעולם (!) שהדבר הזה שנקרת "התקציב של ורוניקה" קיים! רק שתדעו, הפרסום הראשון הזה היה ממש מפחיד.
אם הייתם שואלים אותי לפני כמה שנים, או אפילו פחות, אם יום אחד אני רואה את עצמי כותבת בלוג, התשובה הייתה "לא" ברורה. אני אישה שאוהבת מספרים ולמרות ש אני אוהבת לקרוא ועושה את זה הרבה, כתיבה זה לא היה משהו שהייתי ממש מתלהבת ממנה אז. מה שלמדתי אבל, הוא שאני באמת אוהבת לכתוב ואפילו יש כאלה שאומרים שאני עושה את זה טוב (!)
העובדה שאני בכלל כותבת את הבלוג הזה הוא אך ורק בזכות בעלי היקר. זה היה הרעיון שלו וזה היה הוא ששכנע אותי שזה הולך להיות רעיון טוב. התגובה הראשונית שלי הייתה: מה? אני אכתוב משהו ויהיו כאלה שבכלל יהיו מעוניינים לקרוא את זה ?!!!
כתיבת הבלוג הזה עד עכשיו הייתה הרפתקה עם הרבה עליות אבל גם ירידות. לפעמים אין לי מושג על מה לכתוב. לפעמים אני חושבת שכתבתי כתבה מעולה אבל כמעט אף אחד לא מתעניין. לפעמים אני כותבת משהו שאני חושבת שזה ככה ככה וזה להיט גדול. פשוט אי אפשר לדעת…. מה שאני כן יודעת אבל, הוא ש אני נהנת לכתוב את הבלוג הזה וככל שהזמן עובר זה הופך להיות חלק ממני וממה שאני עושה. למדתי המון ממנו, בעיקר על עצמי, ואני מצפה קדימה לכתוב כאן עוד.
ובסוף, אני רוצה לומר תודה לכם שקוראים את דבריי, לא משנה אם קוראים כל פוסט או רק מידי פעם, לא משנה אם אתם פה מהתחלה או רק מצאתם אותי לאחרונה, אני ממש מעריכה את זה.
תודה רבה!
השאר תגובה