היום בעלי היקר ואני נסענו לאיקאה. אבל אני מאוד אוהבת את איקאה, מאוד! אולי זה קשור לזכרונות של הילדות או העובדה שכל סניף נראה אותו בדיוק דבר בכל מקום כך שאפשר לדמיין לכמה שעות שנמצאים באירופה (שאני כן מתגעגעת אליה מידי פעם). בכל מקרה, אנחנו באיקאה ואפילו יש סייל (!) ולא הייתי הרבה זמן. זה מרגש אותי כמו בכל פעם אבל משום מה הפעם קצת פחות.
בשנה שחלפה אנחנו מאמת ניסינו להוריד בהוצאות ורק לקנות את הדברים שאנחנו צריכים. זה ממש תהליך אבל אני מרגישה שזה יותר ויותר קל עם הזמן ולמרות שלפעמים יש לי דחף לקנות משהו זה כבר קורה פחות ופחות.
אז הנה אנחנו בגן עדן של דברים שרוצים אבל לא מאמת צריכים. האמת היא שאני לא ממש צריכה שום דבר חוץ ממסגרת חדשה שבגללה בכלל הגענו וזה איך שהוא מוריד קצת מהכיף…
אז מה זה אומר, שלחיות לפי תקציב זה רק עבודה ואין שם שום מקום לדברים כיפים? לא בהכרח, אבל כן לפעמים זה יכול להרגיש קצת משעמם שהכל מתכןן כל הזמן.
לפני כמה ימים קראתי על הפרויקט בשם האתגר הכספי של 52 שבועות, שבו בלוגרית אחת מצאה דרך נחמדה לחסוך כסף. הרעיון שלה היא לחסוך סכום מסויים כל שבוע במשך שנה שלמה: דולר 1 בשבוע הראשון, 2 דולרים שבוע השני, …, עד 52 דולרים בשבוע האחרון של השנה. בסך הכל, יהיה לה בסופו של דבר 1378 דולרים לאחר שנה אחת אם היא הולכת לפי התכנית. אני אוהבת את הרעיון, ובעיקרון אפשר להחליט על כל סכום שמתאים לכם, לפי יכולתכם ואת המטרה הסופית שרוצים להשיג.
הדבר הנחמד פה שזה כסף לא ממש מרגישים שחוסכים אותם ובסופו של הדבר יש סכום נאה של כסף שיכול לשמש למשהו שאתה באמת רוצה, אבל לא צריך בהכרח ; -)
וסוף הסיפור של איקאה? יצאתי משם עם כמה כוסות, חבילה של מפיות, קופסה אחת לצעצועים ואת המסגרת כמובן …..
השאר תגובה