לפני בערך 5 שנים, חיפשנו שוכר לדירה שלנו בגלל מעבר לאזור אחר בארץ ועוד לא היינו מוכנים למכור. זה לקח הרבה יותר זמן ממה שחשבנו ועם תינוק ופעוטה ומעבר גדול לפנינו, התחלנו קצת להילחץ. ואז הגיע בחור הצעיר כזה, נחמד אבל גם משדר משהו מוזר, מוכן לחתום על החוזה באופן מיידי. לשנינו היו ספקות, אבל בגלל הלחץ של בעיקר כסף וזמן, הסכמנו. מתברר שזו הייתה טעות ממש גדולה, גם מבחינה כספית וגם מבחינת הזמן …. היום שנינו מסכימים שהיינו צריכים אז להגיד לא, ואפילו עם כל הסימנים שהיו בכיוון הזה, לא עשינו זאת.
למה זה כל כך קשה להגיד לא?
אני חושבת שהסיבות יכולות להיות רבות ותלויות בעיקר באדם ובמצב:
לפעמים אנחנו חושבים שאם נגיד לא, נפגע למישהו ברגשותיו. אולי זה נכון ואולי זה לא, בכל מקרה אני חושבת (או מקווה) שהאדם שמקבלת את ה"לא" בסופו של דבר מעדיף את התשובה הזאת מאשר שעשינו משהו מתוך חובה, בעוד שהלב שלנו לא באמת בזה.
לפעמים אנחנו מפחדים מלהפסיד משהו. מה אם אנחנו מוותרים על ההזדמנות מדהימה? למרות שיכול לקרות, אני נוטה להאמין שרוב זה לא קורה. אם לא היינו בטוחים במשהו מראש זה כנראה לא הדבר הנכון עבורנו.
לפעמים זה מחייב אותנו לקבל החלטה או לנקוט עמדה. קבלת החלטה היא לא תמיד דבר קל. זה אחריות על מעשינו. מה אם זו הייתה ההחלטה לא נכונה? אז זה הזדמנות נהדרת ללמוד ממנה!
כשזה מגיע לכסף, זה לקח לנו די הרבה זמן ללמוד להגיד לא. בעיקר לעצמנו, אלא גם להזדמנויות אחרות. זה לא קל להגיד לא כאשר חברים ממש טובים שואלים האם רוצים להצטרף לארוחה במסעדה או סוף שבוע איפה שהוא, ואין לזה תקציב. ואז הדבר הנכון הוא להגיד לא וזה בכלל לא כיף! זה גם לא קל להגיד לא לילדים כשהם ממש רוצים משהו. מה שעוזר לנו הוא השמירה על המסגרת וכללים שהגדרנו לעצמנו כדי להיות חיים בפלוס וללא דאגות…..
השאר תגובה