אף פעם לא הייתי אדם מאוד ספורטיבי, למרות ששיחקתי כדורסל במשך כמה שנים כנערה, אני חייבת להודות שאף פעם לא הייתי ממש טובה. היתרון היחיד שלי היה שסביבות גיל 12, הייתי גבוהה יותר מכולם, אבל מהר מאוד כל החברים גם התחילו לגדול ועד היום הזה אני נמוכה מהרב…
לפני כמה שנים החלטנו בעבודה להירשם למירוץ מרתון תל אביב ולרוץ את מירוץ ה-10%, כלומר 4,2 ק"מ. התאמנתי הרבה וכאשר חציתי את קו הסיום בבוקר הזה באביב 2010 זה היה הישג עצום עבורי. מאז אני השתפרת לאט לאט, והיום אני רצה על בסיס קבוע והשלמתי מרוצים של 10 ק"מ.
למדתי לאהוב את הריצה ומודה ושזה גורם לי להרגיש נהדרת – בעיקר אחרי! אבל אני חייבת להודות, שחוץ מזה שאני יודעת את החשיבות של להיות בריאה ופחות או יותר בכושר, המניע העיקרי שלי לספורט הוא אוכל! אני אוהבת אוכל ואני אוהבת לאכול וכדי להרשות לעצמי לאכול הרבה מהדברים שאני אוכלת, אני חייבת גם לשרוף את זה שוב על מנת לשמור על המשקל ברמה סבירה.
החשבון של הקלוריות בגופנו הוא משוואה די פשוטה: אם אנחנו מכניסים יותר ממה שאנחנו שורפים אז עולים במשקל, אם אנחנו מכניסים אותו הדבר כמו שאנחנו שורפים שומרים על המשקל ואם אנחנו שורפים יותר ממה שמכניסים, יורדים במשקל. בקיצור: אם אני רוצה לאכול יותר (ואני רוצה) אני צריכה לשרוף את העודף. האפשרות השנייה היא פשוט לאכול פחות J
התקציב ואיך שאנחנו משתמשים בכסף שלנו הוא למעשה סיפור די דומה:
1. אם אנחנו מוצאים ביותר ממה שאנחנו מרוויחים (או שמרוויחים פחות ממה שאנחנו מוצאים) נהיה במינוס בסוף החודש
2. אם מוצאים את אותו סכום כמו מרוויחים נהיה באיזון בסוף החודש
3. אם אנחנו מוציאים פחות ממה שאנחנו מרוויחים (או שמרוויחים יותר ממה שאנחנו מוצאים) נהיה בפלוס בסוף החודש
נניח שאנחנו מחליטים שאנחנו רוצים את אופציה מספר 3. בעיקרון מה שאז נדרש מאיתנו זה לדאוג לכך שההכנסה שלנו היא גדולה יותר מההוצאות, בכך שמרוויחים יותר או שמוצאים פחות!
בשני המקרים, מזון או כסף, זה נשמע פשוט וקל, לעשות את ההשוואה ולהחליט איפה רוצים להיות, אבל אין ספק שזה לא. רוב ההחלטות שלנו בחיים מבוססות על דפוסי ההתנהגות מסויימים והבחירות שאנחנו עושים. אבל לפעמים ההחלטה של פשוט לעשות משהו היא צעד ענק בכיוון הנכון, גם אם התהליך יכול להרגיש כמו שני צעדים קדימה וצעד אחד אחורה, זה עדיין קדימה!
השאר תגובה