אני לא ממש אוהבת לצפות בחדשות ולכן זה באמת אירוע נדיר כשיוצא לי כן לצפות בהן. הטענה שלי היא שעצם אי הידיעה לגבי מה שבדיוק קורה בעולם, הופכת אותו למקום טוב יותר. ההורים שלי קוראים לזה גישת היען (אתם יודעים, אחד שתוקע את הראש שלו בחול ;-)) אבל האמת, על מי אני עובדת? גם אם אני לא צופה בחדשות בהרחבה, אני עדיין יודעת פחות או יותר מה קורה בעולם.
אני פוגשת הרבה אנשים שלא רוצים לדעת מה מצבם הכספי האמיתי. רוב האנשים מודעים לכמה כסף בדיוק הם מרוויחים, אבל כשמדובר בהוצאות, לרוב אין שום מושג. העניין הוא שגם אם אנחנו לא רוצים לדעת את מצבנו האמיתי, לרובנו עדיין יש רעיון די טוב לגבי מה שבאמת קורה.
כפי שאתם יכולים לנחש, אני בעד להכיר את המצב הכלכלי לעומק. ברגע שעושים זאת, אני מאמינה שאפשר לשלוט על הכספים שלנו במקום שהם ישלטו בנו. בנוסף לכך, אתם יכולים לגלות שזה גם משחרר מדאגות רבות וממתח. מי לא היה רוצה את זה? הנה 4 שלבים כיצד לעשות זאת:
1 – מהו המצב הנוכחי?
הצעד הראשון הוא להבין מה המצב הנוכחי. כמה ההכנסות וכמה ההוצאות בממוצע? בשביל זה יש את טבלה 1, בה אפשר להכניס כל ההוצאות וההכנסות לפי הקטגוריה המתאימה על פי הנתונים של שלושת החודשים האחרונים (על פי דפי חשבון וכרטיסי אשראי). זה נותן תמונה ברורה יותר של המצב הכלכלי הנוכחי על פי ממוצע של ההכנסות והוצאות.
שלב 2 – מהן סדרי העדיפויות שלכם?
לכולנו יש סדרי עדיפויות. מה שחשוב לי לא בהכרח חשוב לכם. סדרי עדיפויות צריכות להיות ברורות לנו כי לפיהן אנו נתכנן את ההוצאות הכספיות שלנו. השיטה היא להעביר את הנתונים שמצאנו בטבלה 1 לטבלה 2 בה עוברים שורה שורה כדי לראות במה אפשר לחתוך וכמה. לדוגמה, נניח שבטבלה 1 אנחנו רואים שאנחנו מוציאים סכום מסויים חודשית בממוצע על בגדים. האם זה משהו שאנחנו יכולים לשנות? האם זה משהו שהיינו רוצים לשנות? האם אפשר לחסוך בסכום זה ? יכול להיות שכדאי להוציא חלק מן הסכום על משהו אחר?
שלב 3 – איך אתם רוצים שהמצב שלך יראה?
אז עכשיו יש לנו את ההוצאות הממוצעות לתקופה הנוכחית (טבלה 1) ואת סדרי העדיפויות שלכם בצורה מספרית והשינויים שבאים איתם (טבלה 2). טבלה 3 מטרתה יצירת תכנית פעולה לעתיד. איך אנחנו רוצים שהמצב הכלכלי שלנו יראה? זאת המסגרת הפיננסית שלנו, התקציב. החלק החשוב ביותר הוא בשורה התחתונה; לא להוציא יותר ממה שמרוויחים.
שלב 4 – איך הולך להם?
לאחר מכן אנחנו בונים את התוכנית, את התקציב, שמראה לנו איך היינו רוצים שהמצב העתידי יראה. כעת הזמן להיות עם היד על הדופק ולבדוק שאנחנו לא חורגים מהתוכנית הזאת. זה מה שנקרא "מעקב" או "בקרה חודשית" וניתן למצוא אותו בטבלה 4. כאן אנחנו מכניסים את ההוצאות השוטפות על בסיס שבועי וחודשי ומוודאים שאנו נשארים במסגרת הגבולות של התקציב.
ניהול כספי תקין ובריא הוא תהליך מתמשך שבו חייבים לקחת אחריות גם על המעשים שלנו כמו גם על הכסף. אולי זה עושה רושם של עבודה רבה. כמו כל דבר אחר, נדרשים תרגול וניסיון כדי לשפר את המצב. אני ממליצה לקחת את האתגר הזה עליכם, כי דבר אחד בטוח, זה יהיה לכם שווה!
השאר תגובה