באופן טבעי אני חושבת שאני בן אדם רציונלי וזה גם בא לידי ביטוי באופן שבו אני מוציאה את הכסף שלי. אני חושבת הרבה לפני כמעט כל רכישה (לפעמים יותר מדי), ולעתים קרובות אני חייבת לחשוב פעמיים או אפילו יום או ימיים, כדי להגיע להחלטה האם אני באמת צריכה או רוצה משהו.
עם זאת, אפילו לי יש רגעים שבו הרציונליות לא עובדת ואני עושה משהו שהוא לחלוטין לא הגיוני ולדעתי זה לא בהכרח משהו רע – כל עוד שזה לא קורה כל הזמן! אנחנו לא צריכים להיות בשליטה כל הזמן, ולשחרר קצת שליטה יכול להיות מרענן ובריא פעם בכמה זמן.
בבלוג של ג'ייסון ForFundsSake הוא כותב על 2 מצבים שבהם הוא רואה את הרציונל בהוצאות שהם לא:
1) כאשר ההוצאות מביאות איתן אושר (אמיתי) או ערך מוסף לחיים שלך
2) כאשר ההוצאות מביאות לאחרים אושר או ערך מוסף לחייהם
הרכישה הכי לא רציונלית שלי עד כה נקראת סוזי. היא בת 13, חתולה לא יפה במיוחד וגם לא נחמדה במיוחד אבל ברגע אחד של חולשה בשנת 2001 לקחנו אותה הביתה (אני אפילו לא אפרסם תמונה ממנה כדי לא להבהיל אותכם ;-))
בעלות של בערך 100 ₪ לחודש במשך 13 שנים האחרונות היא עלתה לנו סביב ה- 15,600 ₪ עד כה ….
למרות שהילדים לא משוגעים עליה, לבעלי היקר ולי יש רגשות כלפיה שאולי אפילו אפשר לקרוא להם אהבה ואני לכן כן טוענת שהיא מביאה לנו סוג של אושר אך עם זאת בטוח לא ערך מוסף 😉
אשמח לדוגמאות להוצאות לא רציונליות שלכם.
עוד כתבות באותו נושא: האושר של לקנות יותר מידי והאם כסף יכול לקנות לנו אושר
כתיבת תגובה