הילדים שלי, כמו כולם, מתחילים ביום שישי הקרוב את החופש הגדול. ראשית הם הולכים לשלושה שבועות של קייטנה בבית ספר ואז מחכים להם (כמעט) חמישה שבועות איתנו בבית. אני חייבת להודות שיש לי רגשות מעורבים בנוגע לחופש הזה. מצד אחד אני מצפה לעובדה שלא אקום בשש וחצי בבוקר, שישה ימים בשבוע, לא אכין אוכל להפסקת עשר, לא אעזור בשיעורי הבית ולא אסיע לחוגים. מצד שני זה אומר שהם יהיו בבית – כל הזמן 😉
כמישהי שגדלה בדנמרק, הפער העצום שקיים כאן בישראל בין 76 ימי החופשה לילדים בשנה לבין 10 ימי החופש שיש לרוב ההורים, לא היה דבר שיכולתי להתרגל אליו בקלות (ואולי אחת הסיבות מדוע אני עצמאית). כמעט מיותר לציין, שמסיבות אלו, עבור רוב ההורים החופש הגדול הוא תקופה יקרה מאוד וגם מלחיצה מאוד. תקופה שבה צריך לשלם הרבה כסף עבור קייטנות שונות ובמקביל כל הזמן לתמרן בין העבודה והילדים. החברים הדניים שלי ברי מזל מכיוון שהם אינם מכירים את הצרות הללו.
מכיוון ששנינו עצמאים ועובדים מהבית יש לנו את הפריבילגיה שאנחנו נמצאים בבית ביחד עם הילדים, אבל יחד עם זאת, יש עדיין עבודה שצריכה להיעשות, זמנים שצריך לעמוד בהם וכסף שצריך להרוויח. זהו פאזל שאנחנו צריכים להתאמן עליו על מנת שכולנו נוכל לעבור את התקופה הזו על הצד הטוב ביותר. המטרה שלנו השנה היא למצוא את האיזון בין עבודה ופנאי עם הילדים תוך כדי ניסיון להיות מאורגנים ולהוציא כמה שפחות כסף.
אז בקיץ הזה אנו מתכוונים לתכנן כל שבוע מראש, לחלק ל"ימים של אימא" ו"ימים של אבא" כדי לתת אחד לשני גם את הזמן לעבוד, גם פעילויות משפחתיות משותפות בבית ומחוצה לו והרבה נסיעות לבריכה!
אנחנו מקווים שהזמן הזה יעבור בנעימות, אפילו כזה שיהיה נחמד להיזכר בו (אם אני לא מבקשת כאן יותר מדי). אז אני מאחלת לכל ההורים קיץ כיפי ומהנה עם כמה שפחות תסכול. שיהיה לנו בהצלחה!
כתיבת תגובה