בואו נתחיל עם זה שאני מתעצבנת. מתעצבנת על חברות הביטוח. אם להיות כנה, יש לנו הרבה ביטוחים. ביטוחים לרכב, לבית, למה שנמצא בתוך הבית, לזקנה, ואפילו כאשר אנחנו לא נהיה כאן יותר ….
אנחנו מאוד מודים על כך שעד כה לא היה לנו צורך בהפעלת שום ביטוח ובהחלט מקווים שגם לא נצטרך לעשות זאת אף פעם. אז למה אני מתעצבנת? בוא אני אגיד לכם!
מכיוון שאני כבר לא חיה במדינת רווחה, דברים שקודם לקחתי כמובן מאליו, כמו מערכת הבריאות, כבר אין לי בחינם. יהיו אלו שכנראה לא יסכימו איתי, אבל אני טוענת שכיסוי הבריאות הבסיסית (עם שדרוג קטן של התוכנית) שמקבלים דרך קופת החולים פחות או יותר מכסה את הצרכים שלנו בתחום הבריאות. אבל עדיין, כשישבנו מול סוכן הביטוח שלנו לפני כעשור, שוכנענו בקלות שזה לא מספיק וכדאי שיהיה לנו עוד ביטוח בריאות פרטי כדי לכסות את כל הדברים הנוראיים שיכולים לקרות לנו.
אז לקחנו ביטוח כזה, ועד היום משלמים את התשלומים החודשיים. אני שמחה לומר שלא השתמשתי בו עד עכשיו. פתאום אבל, אני צריכה לעבור ניתוח קטן וכמובן פניתי לחברת הביטוח כדי לכסות את ההשתתפות העצמית עבור אותו ניתוח שמתקיים בבית חולים פרטי. ומה קורה? אי שם (כנראה כתוב באותיות קטנות) הדבר הספציפי שאני צריכה אולי לא מכוסה!
בואו נעבור רגע למספרים: אנחנו כבר משלמים לביטוח זה 10 שנים כלומר שהעלות הכוללת עד כה: 300 ש"ח X 12 חודשים 10 x שנים = 36,000 ש"ח.
זה הרבה כסף והרבה הרבה יותר ממה שאני צריכה לשלם עבור הניתוח הספציפי הזה. יכול להיות שנצטרך משהו גדול ויקר יותר בעתיד, אבל אני חושבת שיהיה חכם יותר פשוט לשים את הסכום הזה בחשבון חיסכון במקום לשלם אותם לחברת הביטוח.
אז בסופו של הדבר אני כן מתעצבנת, אבל יותר מכל על עצמי!
כתיבת תגובה