עברו כבר מעל 3 חודשים מאז שהפסקתי לקנות בגדים, נעליים או אביזרים. כתבתי על ההחלטה הזאת בפוסט נפרד לפני כמה זמן, אבל בעצם ההחלטה התקבלה לאחר שהחלטתי שיש לי מספיק מכל הדברים הללו ואין לי צורך בדברים נוספים – לפחות לתקופה מסוימת.
לפני מספר שבועות דיברתי על אחריות והתנהגות פיננסית בסמינר לצעירים בגילאי העשרים. כשסיפרתי לקהל על ההחלטה שלי להפסיק לקנות, יכולתי ממש לשמוע התנשמות מופתעת, במיוחד מהחלק הנשי של הקהל.
האמת, זה גרם לי לצחוק, אבל גם גרם לי לחשוב. האם זה באמת כל כך קיצוני? או יוצא דופן? אני מניחה שכן וכנראה שגם הייתי אחת מאלה שאם מישהו היה מספר לי את אותו הסיפור לפני כמה שנים, הייתי מגיבה בצורה דומה. מה לגביכם?
לעתים קרובות, שינוי הרגלים, במיוחד אלה שקשורים לכסף, נתפסים כמגבילים; צמצום הוצאות, וויתורים על דברים מסוימים, מסגרת תקציבית, וכו'. זוהי דרך אחת להסתכל על זה, אבל מכיוון שאני בן אדם חיובי (או לפחות מנסה להיות), חשבתי על כמה דברים טובים שדווקא נוכל להרוויח ממצב זה.
הערכה. אני די בטוחה שלכולנו יש מספיק מכל דבר ושלאף אחד אחד מאיתנו לא באמת חסרים פריטי ביגוד או הנעלה. אז על ידי כך שמפסיקים את זרימת הקנייה של דברים חדשים, נוצרת הזדמנות מצוינת להעריך קצת יותר את כל מה שכבר יש לנו.
יצירתיות. עצם העניין שנצטרך להסתפק במה שכבר יש לנו, יגרום לנו להיות יותר יצירתיים. רק בגלל שכמות הבגדים שלנו מוגבלת, אין זה אומר שמגוון האפשרויות לאיך ללבוש אותם צריכה להיות מוגבלת.
זמן. יש למעשה הרבה זמן לחסוך אם לא מסתובבים בחנויות. את הזמן הזה אפשר במקום זאת להשקיע בדברים יותר חשובים לנו.
כסף. זהו סוג של מובן מאליו, אבל נקודה חשובה שחובה להזכיר. לא לקנות חוסך כסף. כסף שיכול ללכת לכיוון ומשהו אחר – חיסכון, הקטנת חובות או לפחות שלא יצמחו עוד.
[…] ממה שיש לנו וקל לנו למצוא דברים שהיינו רוצים לשנות. מאז שהפסקתי לקנות בגדים לפני כמעט 4 חודשים, הבנתי פתאום כמה רגשות, תקוות […]