תגידו, יש לכם מטרות ויעדים שהייתם רוצים להגשים השנה? אם זוכרים, אני עשיתי לעצמי רשימה של דברים שאני רוצה להשיג או לשנות השנה. אני חייבת להודות שהרשימה הייתה בצד הקליל – יש לי דברים נוספים שאני רוצה לשנות, אבל על אלה אני עדיין עובדת.
אז מה הקטע עם הגדרת מטרות ויעדים לעצמנו? בדרך כלל זה לא כל כך קשה למצוא דברים שאנחנו רוצים לשנות או להשיג, אבל לפעמים זה כל כך קשה להגיע אליהם. למה זה ככה?
איזה סוג של מטרות אנחנו מגדירים לעצמנו?
בדרך כלל, היעדים ומטרות שהכי קשה להגיע אליהם הם אלה שמעוררים בנו את השינוי הגדול ביותר אבל מצד השני זה חשוב מאוד שהמטרה היא משמעותית עבורנו כך שאנחנו באמת רוצים להגיע אליה. שאלו את עצמכם למה באמת רוצים את זה? האם התשובה היא משהו שחשוב עבורכם? אם כן, זה כנראה משהו ששווה השגה.
לפני כמה שנים הבנתי שאני רוצה להגיע לאיזון וחופש כלכלי. למה אני רוצה את זה? מכיוון שאני רוצה להיות מסוגלת לעשות את מה שאני באמת אוהבת לעשות מבחינה מקצועית ואני גם רוצה להיות מסוגלת לעזור לאחרים לעשות את אותו הדבר, בלי להיות תלוי במשהו או משהו אחר. האם שמטרה הזאת משמעותית? בשבילי כן!
על מה להתמקד?
אחרי שהמטרה לטווח הארוך כבר מתוכנן זה עדיף להתחיל להתמקד בתהליך של קבלת המטרה ולא על המטרה הסופית cעצמה . ראשית’ כי אנחנו אף פעם לא יודעים מתי אנחנו נגיע למטרה, ושנית, מכיוון שהמטרה הסופית לפעמים משתנה בדרך כי … דברים משתנים!
כמו כן, צעדים קטנים הם בדרך כלל טובים יותר מאשר צעדים גדולים. צעדים קטנים קלים לנו יותר לעשות ולכן קל יותר להישאר על מסלול הנכון.
התקציב הוא אחת הדרכים שאני משתמשת כדי להגיע למטרה של איזון וחופש הכלכלי, מכיוון שהוא מגדיר לי את המסגרת של איך אני רוצה את שהכספים שלי יראו. בהתחלה ניסיתי לחתוך את הכל בבת אחד כדי להגיע למספרים הרצויים, אבל זה היה צעד ושינוי גדול מדי. במקום, גיליתי שאם אני חותכת כל פעם עוד קצת ומתחילה עם הדברים שקלים לי יותר ורק אז עוברת לתחומים שיותר קשים לי לחסוך בהם, השינוי יהיה יותר יעיל. מה שלמדתי הוא שעקביות באמת תשתלם ושהכל הופך קל יותר עם זמן.
האם הכוס חצי מלאה או חצי ריקה?
לדעתי זה תמיד טוב יותר להיות אופטימי ולא פסימי. אני נוטה להאמין שחיים הוא פשוט יותר קל ככה. כדי להתמקד בדברים שרוצים להוסיף לחיים ולא את האלה שרוצים להיפטר מהם. במקום לחשוב על זה כהפסד או ויתור, אפשר לחשוב על מה שמרוויחים מזה.
אני יכולה לבחור להיות מעוצבנת מזה שכבר השתמשנו בתקציב החודשי שלנו למסעדות בשבוע הראשון של החודש או מזה שאני צריכה לחכות לקנות זוג הנעליים חדש, או במקום זה להתמקד בכמה זה נהדר שאנחנו מוצאים פחות כך שאני יכולה לעבוד פחות ולאכול ארוחת צהריים עם הילדים שלי ברוב ימות השבוע!
אבל מה אם אכשל?
כולנו נכשלים בשלב זה או אחר בשל העובדה המצוינת שאנחנו לא מושלמים! אז מה קורה כשזה קורה? אנחנו קמים, משאירים את ה"כשלון" מאחור וממשיכים הלאה. אל תתנו לכישלונות קטנים לעצור אותנו.
עברתי את הסכום בתקציב האוכל שלי השבוע, אבל אם אני נשארת ממוקדת יש סיכוי גדול שבשבוע הבא זה לא יקרא!
אז כמו שנאמר בספר האהוב עליי האסופית: "מחר הוא תמיד נקי מטעויות."
כתיבת תגובה