אומרים שההיסטוריה חוזרת על עצמה ולפחות מניסיוני האישי, זה בהחלט נכון. ההורים שלי הגיעו לדנמרק בשנות השישים המאוחרות/ שנות השבעים המוקדמות, והשאירו מאחוריהם את מה שהייתה אז פולין אנטישמית. נולדתי וגדלתי בדנמרק וברוב הזמן הרגשתי שייכת למדינה ולתרבות הדניים. זה לא ממש הפריע לי, אבל תמיד הייתה בי תחושה מסוימת של שונות; השפה שבה דיברנו בבית, האוכל, החגים, הרקע התרבותי. זה והטעויות הלשוניות המאוד מצחיקות שאמי נוהגת לעשות בשפה הדנית 🙂
כשעליתי ארצה, לפני 16 שנים בגיל 21, צפו ועלו בי הרבה מאותן החוויות פעם נוספת. לפתע הייתי שונה באופן אחר לחלוטין(!), ובכל זאת, גם עם הרבה קווי דמיון זהים; האוכל שגדלתי עליו כבר לא היה מוזר, רבים מהחברים שלי שבאו מאותו רקע תרבותי, החגים שפתאום הפכו להיות חגים לאומיים ולא רק דתיים. אבל כעת, אלה הילדים שלי שמתפוצצים מצחוק כשאני עושה טעויות מצחיקות בעברית!
להיות שונה זו עובדה, אבל אני מאמינה שהאופן שבו אנחנו מתמודדים עם השונות, הוא עניין של בחירה. זה מעולם לא היווה מכשול עבור ההורים שלי וגם לא עבורי. הרבה פעמים אנחנו רוצים להיות ממש כמו כולם, אבל מה שמבדיל אותנו מכולם, זה בעצם הגורם שהכי מאפיין אותנו (וחוץ מזה, כולנו שונים בדרך זו או אחרת!)
לנסות להיות כמו כולם זה לדעתי, מגביל מאוד. זה יכול לגרום לנו לעשות דברים שאנחנו לא באמת רוצים לעשות להוציא כסף על דברים שאנחנו לא באמת רוצים. כולנו שונים ומיוחדים, עם “כוחות על” מיוחדים – החוכמה היא לגלות מה הם וללמוד להשתמש בהם.
היום אני רואה את המוזרויות והשוני שלי כחלק מהותי של מי שאני. יש תחומים שבהם אני כמו כולם ויש תחומים אחרים שבהם אני מאוד שונה.
אז ההיסטוריה חוזרת על עצמה ואנחנו משק הבית עם הרבה שפות שונות, רקע תרבותי שונה והרבה טעויות לשוניות מצחיקות, אבל בסופו של דבר, אנחנו מי שאנחנו וזה לא כל כך נורא.
אז מה הם ה”כוחות על” שלכם?
Leave a Reply