זה לא סוד שנולדתי בדנמרק. מבחינה גנטית אין לי שום דבר דני בי, אבל זה כבר סיפור אחר שמעט ארוך ומסובך. בדנמרק נולדתי ושם הייתי חיה עד גיל 21, כך שאין להכחיש שהמדינה הזאת משפיע לא מעט על הבן אדם שאני.
מאז שנת 2000 אני יכולה לקרוא לעצמי גם ישראלית, וגם למדינה הזאת הייתה ויש השפעה גדולה עליי ועל מי שאני היום. אני מנסה לחבק את שתי התרבויות שלי ורואה את זה כיתרון של ממש; שתי תרבויות מעורבות לתוך אחד וגורמת לי לקבל את הטוב ביותר משני עולמות!
אני כבר הרבה שנים חיה פה ועדיין, אחרי 15 שנה, יש פה בארץ דברים שגורמים לי לצחוק ולנער את הראש שלי קצת.
להיות בזמן. או לייתר דיוק, לא להיות בזמן, היא תכונה שאני באמת הייתי צריכה להתרגל אליה. בחתונה הראשונה שהוזמנו אליה כאן, הגענו לפני כולם ואני מתכוונת לכולם! רק המלצרים היו נוכחים ועדיין היו באמצע לסדר את המקום לפני האירוע. לפי ההזמנה היינו בזמן! מיותר לציין שזה גם כן פעם האחרונה שהגענו בזמן…
מגפיים ב”חורף”. יש תופעה שאני עדיין לא מבינה. כל שנה בסתיו לאחר הגשם הראשון אפשר לראות את כולם (הנשים) מסתובבות במגפי החורף. אני יודעת שחיכיתן בקוצר רוח 7 חודשים לנעול אותם, אבל אני בטוחה ששמים לב שעדיין 30 מעלות בחוץ, נכון ?!
מזגן. הנה עוד דבר קשור מזג אוויר. אל תבינו אותי לא נכון, המזגן הוא בהחלט נמצא הרשימה שלי של 10 ההמצאות הגדולות שנעשו אי פעם (איך הייתי בכלל עוברת את הקיץ בלי?). זהו השימוש בו שעדיין מפליא אותי. בקיץ הוא משמש כדי להתקרר עד 18 מעלות, אבל בחורף כאשר באמת 18 מעלות, הוא משמש כדי לחמם לחום של 26 מעלות. אם מישהו מבין את ההיגיון הזה, אני מאוד אשמח להסבר …
לחכות בתור. ביום השני שלי בישראל, הלכתי למשרד ממשלתי כדי לסדר כמה דברים. התיישבתי וחיכיתי בסבלנות. במשך שעה הכיתי עד שהתחלתי לשים לב כי מי הגיע אחריי כבר גם הלך שוב. ואני עדיין מחכה. זה דבר שהשתפר באופן כללי וגם אני למדתי דבר או שתיים מאז, אבל לפעמים טיול פשוט לסניף הדואר כרוך בלחימה קטנה 😉
ריבים ופיוסים. זה דבר הזה הוא באמת משהו מדהים כאן. אתה יכול להיות בוויכוח מאוד סוער עם מישהו ועדיין להמשיך כחברים טובים בלי יותר עניינים אחרי. לעתים קרובות אפילו כחברים טובים הרבה יותר מאשר לפני. זה לא היה עובד בדנמרק.
מעורבות בבית הספר. אני נדהמת מכמות הזמן שאני, כהורה, מוציאה על פעילויות בבית הספר. טכסים ופעילויות שונות, בניית עץ תלת מימד (!). וזה לא כולל החגים. נכון, מעולם לא הייתי הורה בדנמרק, אבל לפעמים זה נראה קצת הרבה, אבל עדיין, משאב נהדר להשתלבות תרבותית 🙂
פיג’מה. בהחלט הדבר האהוב עליי. איפה עוד אפשר להביא את הילדים שלך מבית הספר או ללכת לסופר בפיג’מה והאנשים אפילו לא יסתכלו עליך בצורה מוזרה מידי. לא איפה שאני גדלתי. כשהייתי סטודנטית באוניברסיטה אפילו היו אלה שבאו להרצאות של הבוקר ככה. הדבר הטוב ביותר בעולם!
אני אשמח לשמוע דעתכם על הדברים האלה. בינתיים, אני אעבוד על רשימה הדנית 😉
Leave a Reply