בזמן האחרון כשאני מסתכלת על עצמי במראה, אני רואה גרסה מבוגרת יותר של עצמי. אני יודעת, אני לא ממש מבוגרת, אבל איכשהו יותר מבוגרת ממה שאני מרגישה בתוך תוכי וממה שהייתי מצפה לראות. זה כמו שיש סוג מסוים של חוסר התאמה בין מה שאני מרגישה ובן מה שאני רואה. האם זה קורה גם לכם לפעמים?
סבתא שלי (כאן בתמונה איתי), שמתקרבת לגיל 90 תמיד אומרת שאתה הגיל שבו אתה מרגיש, והיא אחד האנשים הפעילים ביותר שאני מכירה, אז כנראה שיש משהו בזה.
הדבר הזה גרם לי לחשוב למה אנחנו (אני) אף פעם לא באמת מרוצים ממה שיש לנו במצב הנוכחי? למה אנחנו תמיד שואפים למשהו שלדעתנו יהיה גרסה טובה יותר של עצמנו? מישהו חכם יותר, רזה יותר, ספורטיבי מישהו, מצליח יותר וצעיר יותר?
זה שהיו לי בעיות בקשר לדימוי הגוף שלי רוב חיי, זה לא סוד. כשאני נזכרת בשנותיי בתיכון, למשל, אני זוכרת בדיוק איך הרגשתי. שמנמונת מדי, לא יפה במיוחד ומאוד חסרת ביטחון. היום, כשאני מסתכלת בתמונות מאותה התקופה, זה לא מה שאני רואה בכלל. אני נראית נהדר! למה לא ראיתי אז את מה שאני רואה עכשיו? שנים רבות חלפו מאז, גם הגיל עשה את שלו וגם התבגרתי מאז, אבל אני עדיין חווה לפעמים את אותן התחושות. ובכל זאת, אני בטוחה שכשאני אסתכל אחורה בתמונות מהימים הנוכחיים האלה, אני אומר לעצמי: “על מה חשבתי, אני נראית נהדר!”.
כשזה מגיע לכסף, אני חושבת שחוסר הסיפוק וחוסר ביטחון העצמי משפיע הרבה על האופן שבו אנחנו מוציאים את כספנו. זו בדיוק המטרה של כל הפרסומות; להראות לנו איך מוצר הבא יכול לגרום לנו להיות רזים יותר, יפים יותר, אופנתיים יותר, בריאים יותר ומאושרים יותר. אנו עשויים להאמין או לגרום לעצמנו להאמין שאם אנחנו נקנה מוצר מסוים, כל הבעיות שלנו תיפתרנה. גם כאשר אנו יודעים, עמוק בפנים, שזה לא באמת כך.
אז בואו ניקח את הדברים הללו ונהפוך אותם למשהו טוב יותר. בואו נחבק אותם, נקבל אותם ואפילו נשתמש בהם בתור גורם מדרבן. ואם באמת יש משהו שאנחנו רוצים לשנות, בואו נעשה זאת, לא באמצעות רכישה נוספת חסרת תועלת, אלא על ידי ההחלטה לעשות שינוי אמיתי – כזה שמגיע מבפנים.
Leave a Reply