בעקבות תגובה לא ממש מעודדת ודי טיפשית שקיבלתי מהמורה שלי לאמנות בכיתה ד’, נטשתי לאנחות את רוב הפעילויות האמנותיות שלי למשך שני עשורים בערך. הדברים כנראה נאמרו לא מתוך הכוונה שאני הבנתי אותם. בכל מקרה, אין ספק שלא הייתי צריכה לקחת את זה כל כך ללב ובטח שלא לתת לזה להשפיע עליי בצורה כזאת.
בשנים האחרונות גיליתי מחדש את האהבה שרחשתי אז לפעילויות יצירתיות וחזרתי, בין שאר הדברים, לתפור שוב. כיף לי לתפור ואני נהנית מאוד לחפש דברים חדשים שאוכל ליצור אותם ולהתנסות בהם, ולראות כיצד אני לאט לאט משתפרת.
לפעמים התוצאה יוצאת ממש יפה ולפעמים היא מוצאת את דרכה היישר לתוך פח האשפה. כך או כך, בכל ניסיון שאני עושה, אני לומדת משהו חדש.
גיליתי שעצם היותי יצירתית פותח לי אופק לכל כך הרבה דברים, רעיונות ונושאים חדשים וש(כמעט) אין באמת גבול למה שאנחנו יכולים לעשות.
עם זאת, היצירתיות איננה רלוונטית רק לתחום האמנויות. יצירתיות היא דווקא משהו שניתן ליישמו בכל דבר שאנחנו עושים. מכיוון שאני נוהגת להתעסק רבות בתחומים כספיים, אני מגלה שגם בתחום זה ליצירתיות יכולה להיות השפעה גדולה:
כאשר אנחנו מבשלים ארוחת ערב משובחת ומתיישבים יחד לאכול וליהנות ממנה בחצי מהעלות של אותה ארוחה במסעדה.
כאשר עושים פעילויות של אחרי הצהריים ומשתמשים בדברים שכבר יש לנו בבית במקום לשלם עבורם.
כאשר אנו יוצאים להרפתקאות בשבילים ובשדות הקרובים לבית מבלי להניע את הרכב או אפילו לקחת איתנו את הארנק.
להלן מספר דוגמאות לדברים מסוג זה; יצרתי מתנה לחברה יקרה, הדפסתי על בד באמצעות גליל של נייר טואלט ותפרתי לה מזה תיק. לא רק בגלל העלות, אלא גם בשביל הכיף ובגלל שאני חושבת שיש משהו מיוחד בדברים שהם ברי-קיימא, אישיים ומהנים!
Leave a Reply