אני חושבת שאני די זהירה (קמצנית!) כשמדובר בכסף. אני נוטה לשמור על הכסף שלי ולא מבזבזת אותם בקלות. אני כמעט תמיד חושבת פעמיים לפני שאני קונה משהו ואפילו לפעמים ממשיכה לחשוב אם זה היה הדבר הנכון לעשות אחרי. לפעמים זה דבר טוב, לפעמים לא כל כך.
כשהכרתי את בעלי היקר הוא היה ההפך המוחלט ממני; בזבז הרבה יותר מדי כסף על כל מיני דברים שהוא בוודאות לא היה צריך. רוב הזמן לא היה לו כסף ואם היה לו, הוא היה מבזבז אותם ממש במהירות. אני לא בטוחה שזה מה שהם מתכוונים כאשר אומרים שניגודים נמשכים זה לזה 😉
לאחר 15 שנים של ביחד, הרגלי הצריכה שלנו הצליחו להיפגש איפשהו באמצע. הוא היום הרבה יותר טוב בענייני כספים ואני למדתי להיות קצת גמישה יותר.
קשה לדעתי לדעת מאיפה בדיוק ההרגלים שלנו מגיעים גם כשמדובר באלו הקשורים בכספינו. חלק מהם אנחנו כנראה מביאים איתנו מבית הורינו – או בזה שמתנהגים בצורה דומה אליהם או בזה שעושים בדיוק את ההפך! חלקם קשורים כנראה לאישיות שלנו וכמה מהם אנו פשוט לא יודעים מאיפה הם באו.
מכיוון שהרגלים הם משהו שאנחנו עושים באופן די אוטומטי, זה יכול להיות קשה לזהות אותם. דרך אחת היא לעקוב אחר ההוצאות שלנו. דרך זו אפשר לראות בצורה ברורה לאן הכסף שלנו הולך ולפעמים מתברר לדוגמא שמוצאים סכום עצום על קפה כל שבוע או שקונים יותר מידי בגדים. השלב הבא הוא לראות אם הרגלי הצריכה האלה מחוברים למשהו אחר: רגשות מסוימות או במצב רוח מסוים, בזמן מסוים ביום או במקום מסוים, בלבלות עם אנשים מסוימים, וכו’.
ברגע שיודעים לזהות את הרגלי הצריכה הפחות מוצלחים יהיה לנו הרבה יותר קל להתמודד איתם למשל בלהיות מודע לכך שנמצאים במצב שבו אנחנו בדרך כלל מפעילים את ההרגלים האלו ובכך אפשר לנסות ולמנוע להיות בסיטואציה המסוימת או פשוט לעשות משהו אחר במקום ….
Leave a Reply