כשהייתי ילדה רציתי להיות רופאה. הרעיון הזה המשיך לקנן בי עד השנה הראשונה שלי בבית הספר לרפואה … ואז סמסטר אחד של ביולוגיה ולאחרי תואר ראשון שלם בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה. אהבתי מאוד את הלימודים, אבל לא ידעתי כל כך מה לעשות איתם. ובהמשך נוספו הרבה שנות לימודים בתחום הכספים שהובילו לתעודה בחשבונאות. תחום שהיה דווקא שימושי מאוד ולמעשה הפך להיות תחום המקצוע העיקרי שלי במשך עשור.
לפני שנתיים עזבתי את העבודה הקבועה שלי ונכנסתי לתחום של כלכלת המשפחה עם החזון לעזור לאחרים להגיע לסדר ורוגע באספקט הכלכלי. תחום מאוד מרתק ומאוד מאתגר אבל באופן מעניין במיוחד, מצליח לשלב בתוכו את כל התחומים שלמדתי בעבר (אולי פרט ללימודי הרפואה!).
מאז שהפכתי להיות עצמאית, קרה דבר מה מעניין. נדמה לי שגיליתי בי צד של אדם יצירתי. משהו שלא ידעתי שקיים אצלי עד לא מזמן. נדמה שכאילו עולם חדש נפתח בפניי ודברים שפעם חשבתי שהם לא בהישג ידי, הם פתאום מושגים. אני נהנית לראות כיצד זה מאפשר לי ללמוד דברים חדשים לגמרי וליהנות מהם.
כל הדברים הללו גרמו לי לחשוב: האם זה בסדר ש(בגילי) אני עדיין לא לגמרי בטוחה מה הייתי רוצה להיות כשאהיה “גדולה”? האם זה בסדר לשנות את המסלול המקצועי אחת לכמה זמן? האם זה בסדר לרצות הרבה דברים? האם זה בסדר להמשיך לחלום?
אני חושבת שהתשובה היא כן לשאלות הללו. אז מה שאני חושבת שאני הולכת לעשות זה להמשיך לעבוד, להמשיך לחקור, להמשיך ללמוד ולהמשיך לנסות ולהבין כיצד אני יכולה לשלב את כל מה שאני אוהבת בצורה הטובה ביותר שאני יכולה.
מה אתם הייתם רוצים להיות כשתהיו גדולים?
Leave a Reply