לפעמים סופי השבוע שלנו מלאים בתוכניות כמו אורחים ופעילויות, לפעמים אנחנו נשארים כל היום בפיג’מות בלי בכלל לצאת מהבית. שתי הגרסאות יכולות להיות נהדרות, אבל עבורנו, נראה לי שמשהו באמצע עובד לנו הכי טוב.
סוף השבוע שלנו כאן הוא קצר יותר מאשר בכל שאר העולם, במיוחד עבור הילדים הקטנים יותר שהולכים לבית הספר ולגן שישה ימים בשבוע ולפעמים אני חושבת שהם אלו שזקוקים לו הכי הרבה. הרבה פעמים אבל יש את הדילמה האם להשתמש בסוף השבוע כדי לעשות את כל הדברים שלא הספקנו במהלך השבוע או פשוט לנוח ולעשות כמה שפחות.
בתוך הדת (היהודית וגם אחרות) יש כללים ברורים ליום המנוחה שלפעמים אני חושבת שיש להם הגיון מסויים אפילו למי שאינו שומר מצוות בדרך כלל. למרות שאני לא שומרת את כל ה”חוקים” אני כן מאמינה שבזה שעושים פחות ניקיונות, בישולים ונסיעות, מאפשרים לעצמנו יותר זמן כדי לנוח ופשוט להיות ביחד בלי ההפרעות של היומיום – לפחות פעם בכמה זמן.
אז אתמול היה לנו אחד הימים האלה שעשינו קצת אבל לא יותר מידי – ארוחת בוקר בעשר (כל כך כיף שהילדים שלי גדלים!), בהמשך ה”בוקר” בילוי במשחקים, קריאה ואפילו קצת תפירה עבורי בפיג’מות עד שעה שלוש ואז טיול בחוף הים עד השקיעה ובסוף היום ארוחת ערב של פסטה טעימה עשויה על ידי בעלי היקר. איטי וכיפי וגם ידידותי לתקציב כמו שצריך לפעמים……..
Leave a Reply