הכול התחיל בתקרית בבוקר אחד בבית הספר של הילדים. כשעצרתי מחוץ לבית ספר כדי להוריד את הילדים מהמכונית, התחילה לצפצף לי מאחור אישה בתוך רכב וסימנה לי שאתקדם עוד כשהייתי במסלול של ההורדות. כן, היה עוד לאן להתקדם, אבל מכיוון שזה היה מחוץ לסימון של המסלול מה שהיה לא הכי בטיחותי בעיניי, החלטתי להישאר איפה שאני.
בזמן שהילדים התחילו לצאת מהרכב האישה יצאה המכונית שלה, הגיעה לחלון שלי והתחילה לצרוח עליי שאני מעכבת את כל השורה ובגללי היא מאחרת לעבודה. ניסיתי להסביר לה שלצאת מהרכב ולצרוח עליי מעכב את השורה יותר מאשר לחכות את עשר השניות שלוקח לילדים שלי לצאת מהרכב, אבל אני חושבת שהיא לא הייתה ממש במצב רוח כדי לשמוע אותי.
כשמישהו צועק עליך זה לא נחמד, במיוחד כשזה מישהו שאנחנו אף לא מכירים. אני יודעת שזה לא היה אישי ושכנראה הייתה יותר מסיבה אחת להתנהגות שלה (או שלי).
אני חושבת שיש לנו הרבה מה להגיד כשזה מגיע להתמודדות עם העולם סביבנו. ברוב המצבים שבהם אנחנו נמצאים באינטראקציה עם אחרים, יש לנו באופן אישי הרבה מה לומר לגבי אופן ההתייחסות למצב מסויים ואפילו לתוצאותיו. ובעקבות זאת, התחלתי פרויקט חברתי קטן משלי.
הפרויקט הוא באמת פשוט; להיות נחמדה באופן מודע לאנשים שאני פוגשת בדרכי, גם לאלה שאני לא מכירה. זה מצריך משהו קטן כמו חיוך, אמירת שלום או תודה. אני גיליתי שיש לזה השפעה עצומה, וביותר מקרים כן מאשר לא, אני מקבלת גם תגובה חיובית בתמורה. זה נשמע די בנאלי באמת, אבל לעתים קרובות אנו שוכחים כמה מאמץ כה קטן כמו להיות נחמד, יכול להיות בר השפעה.
אפשר להרוויח מהעניין הזה בכל כך הרבה מצבים. אני בטוחה שאם אותה אישה הייתה פשוט ממתינה עוד כמה שניות (גם אם אני באמת הייתי זו שקצת מעצבנת ומעכבת את השורה) במקום לכעוס עליי, אני משוכנעת שלשתינו היה יום הרבה יותר טוב לאחר מכן. אז זה הניסוי החברתי הקטן שלי. תרצו להצטרף אליי?
השאר תגובה