בחודשים האחרונים אני מנסה להתמקד בדברים שאני נהנית לעשותם. אחד מהדברים הללו הוא להיות יצירתית.
תפירה באופן מיוחד היא אחד הדברים שתמיד נהניתי לעשות ותמיד רציתי להיות טובה בו יותר. אני גדלתי עם נשים תופרות מסביבי והן תמיד היוו לי להשראה – הסבתא שלי שתפרה לי כל כך הרבה דברים כשהייתי ילדה, ואימא שלי, שבין היתר, תפרה את שמלת הכלה שלי!
אני טיפוס אוטודידקט ואני מעדיפה בדרך כלל להבין וללמוד דברים באופן עצמאי. בזמן האחרון הרגשתי שיהיה לי טוב ללמוד טכניקות קצת יותר מתקדמות בתפירה על מנת להעלות את הרמה שלי. לכן, נרשמתי לקורס שכזה לפני 3 חודשים והשבוע אני מסיימת אותו.
לא מזמן קראתי את המאמר "אני לא מעצב מוכשר" מאת רפאל תומל ומאוד אהבתי אותו. הוא כותב על עיצוב, אבל את מה שהוא כותב ניתן בקלות גם ליישם בכל תחום אחר. אני מאוד ממליצה לכם לקרוא אותו, אך לסיכומו של מאמר, הוא כותב על כך שכולנו בהתחלה חובבנים ושאף אדם שנמצא היום ברמה גבוהה מבחינת הכישרון או ההצלחה שלו, לא הגיע לרמה זו בלי הרבה עבודה ותרגול. לחוש מאוימים על ידי הכישרון של האחרים או מה שאנחנו חושבים שלנו חסר, לא צריך לעצור אותנו מהשאיפה להיות יותר טובים!
בסוף השבוע הזה תפרתי הרבה ומאוד נהניתי. אני יודעת שעדיין יש לי הרבה מאוד ללמוד והרבה מה לשפר, אבל עדיין, עם הרבה תרגול, ניסוי וטעיה והתמדה, יכול להיות מעניין לראות כמה רחוק אני יכולה לקחת את זה. לפחות זה שווה את הניסיון!
השאר תגובה