אנחנו חיים על פי תקציב ולכן אני חושבת הרבה על כל רכישה והאם אנחנו באמת צריכים אותה, כדי לא לעשות יותר מדי רכישות מיותרות. בטח, יש הרבה דברים שהיה נחמד שיש, אבל הכסף שלנו אינו (עדיין) גדלים על עצים, אז אנחנו שוקלים כל רכישה ולוקחים בחשבון האם אנחנו באמת צריכים אותה או האם אנחנו יכולים לחיות בסדר גם בלעדיה. כל עוד שאני עושה את הדבר הזה לאורך יותר זמן, אני מבינה שיש יותר ויותר דברים שהם פחות חשובים לי ממה שחשבתי פעם.
אני מאוד אוהבת לכתוב את הבלוג הזה, אבל אני גם ממש אוהבת לקרוא בלוגים של אנשים אחרים על הנושא של תקצוב וניהול כספים. אני לומדת הרבה מהקריאה על החוויות, מחשבות ואתגרים של אנשים אחרים. השבוע קראתי בבלוג של זוג השותפים לדירה שהחליטו לא לקנות שום דבר במשך שנה. כלומר, כמעט שום דבר. במשך שלושת החודשים הראשונים הם החליטו להפסיק לקנות חפצי בית ומוצרי צריכה. בהמשך הם הפסיקו לשלם גם עבור כל מיני שירותים כמו מספרות, מסעדות ואפילו תחבורה. בחודש האחרון של התקופה, הם החליטו שהם לא יקנו שום דבר, אפילו לא אוכל! הניסוי הסתיים באוגוסט הזה ועדיין לא הספקתי לקרוא את כל הפוסטים, אבל אני בוודאי מתכננת לעשות זאת.
הרעיון של לא קונה שום דבר, חוץ מהדברים הכי בסיסיים, הוא לדעתי גם מעניין וגם מפחיד. מצד אחד, אנחנו כל כך רגילים לקנות דברים ולשלם עבור כל מיני שירותים שלחשוב על אלטרנטיבות הופך לעבודה קשה. מצד השני, אני בטוחה שתרגיל כזה באמת מלמד אותנו על הרגלי הצריכה שלנו ונותן לנו הזדמנות לשנות אותם.
האם גם אני יכולתי לעשות דבר כזה? אני לא יודעת! יש דברים קטנים שאנחנו כבר עושים. בין היתר, אני אופה את רוב הלחם שלנו בעצמי ומאז שקיבלנו מכונת פסטה ליום הולדת של בעלי היקר בחודש פברואר האחרון, לא קנינו שום פסטה. יש לנו גם מכונה חשמלית לתספורות ואני מספרת את שלושתם כך שכבר לא ראו מספרה איזה חמש שנים (אני אבל עדיין הולכת פעמיים בשנה). אלו דברים קטנים ואני לא בטוחה שאני יכולה ללכת אם זה בצורה שהם עשו …
אולי נתחיל עם חודש שבו לא קונים שום דבר ונראה איך זה הולך. מה אתם חושבים?
השאר תגובה