לעשות זאת אחרת – ראיון עם יפעת רוט

קצת על יפעת לפני שמתחילים

השבוע פגשתי את יפעת שוב אחרי שלא התראינו 13 שנה. ליפעת שמור מקום מיוחד בליבי כי היא זאת שגייסה אותי לעבודה הראשונה האמיתית שלי בישראל, משרת סטודנט כממיינת קו"ח בחברת היי-טק. היא פתחה לי דלת ונתנה לי הזדמנות כשהייתי עולה ממש חדשה שבקושי דיברה עברית. היא המשיכה בתחום הגיוס עד לפני שנתיים כאשר היא עזבה את הכול כדי לפנות זמן בראש ובראשונה לעצמה ובתקופה האחרונה גם לאחרים. יפעת מתגוררת עם בעלה ובתה בתל אביב. על הפרויקט שלה אפשר למצוא עוד מידע כאן:

דף הפייסבוק שלה: יפעת רוט – שינוי פנימי משנה מציאות

עמוד הקבוצה בפייסבוק: חיבור הלבבות – ואהבת לרעך כמוך

יפעת, איזה כיף לראות אותך. בדיוק ברכבת בדרך לכאן חשבתי כמה שנים עברו מאז הפעם האחרונה שהתראינו. זה מרגיש כאילו זה היה רק אתמול, למרות שהרבה דברים אכן קרו בשנים שחלפו!

בעצם מזה זמן רב אני רוצה להגיד לך תודה. תודה על זה שקיבלת אותי לעבודה אז, תודה על כך שנתת לי הזדמנות למרות שהייתי חסרת ניסיון ועם עברית לא משהו. עד היום אני מעריכה את זה מאוד!

זה מעניין שאת אומרת את זה כי חשבתי על זה לאחרונה. עבדתי המון שנים במשאבי אנוש וגייסתי הרבה מאוד אנשים לתפקידים שונים ועזרתי להם להתקדם. אני תמיד בחרתי לראות באנשים את התכונות שיש להם ולא את אלה שאין! אבל מאוד מרגש אותי לשמוע אותך אומרת זאת.

דרכינו נפרדו ב-2004. מה עשית מאז?

אחרי שאת עזבת המשכתי לעבוד עוד תקופה קצרה באותה חברה. הייתי אז בת 26. עברתי הרבה שינויים בתקופה הזאת ופתאום התעוררו אצלי כאלו מחשבות קיומיות של "מי אני", "מה אני"? התפטרתי, עזבתי הכול ונסעתי 5 חודשים לניו זילנד ואוסטרליה. היה טיול מדהים, אבל חזרתי לתפקיד הקודם שלי בלי יותר מידי מסקנות חדשות. אחרי תקופה קצרה עברתי לעבוד בחברת סטארט-אפ ואחר כך הלאה לחברה שניהלה פרויקטים גדולים בעיקר במדינות מתפתחות. זה היה תפקיד מעניין, מאתגר, ניהלתי צוות של HR. הכרתי אנשים מדהימים, מאוד מגוונים. הכול היה טוב ונפלא אבל מבחינה פיזית לא הרגשתי טוב.

אני מגיל צעיר סובלת מכאבי ראש שהחמירו עם השנים ובארבע שנים האחרונות הייתי על משככי כאבים כל יום. היה לי יותר ויותר קשה לתפקד. זה היו סוג של העמסה והמון קושי. זה השפיע עליי בכל תחומי החיים וגם בבית. התחלתי לחשוב לעצמי, מה ככה הולכים להיראות החיים שלי?

לפני כשנה וחצי נסעתי לקונגו במסגרת עבודה כדי לבקר חלק מהעובדים שלנו שם. זה היה ביקור מדהים אבל לקראת סופו הייתי מעורבת בתאונת דרכים, חוויה מאוד טראומטית. הייתה פגיעה בצוואר ובראש שגרמו לכך בעצם שכאבי הראש החמירו עוד יותר.

חזרנו לארץ וחזרתי לעבודה אבל הכאבים החמירו מאוד. יום אחד באמצע ראיון עם מועמד פוטנציאלי הרגשתי שאני עוברת סוג של אירוע מוחי וידעתי שאני לא יכולה להמשיך, שאין לי ברירה אלא לעזוב ולהתפטר. היה לי עצוב מאוד אבל לא הייתה התלבטות כי לא הייתה ברירה, המצב לא יכול היה להמשיך כך. החלטתי שאני צריכה לעשות הפסקה מהכול ולהתחיל לטפל בעצמי, שאני חייבת תקופה לבדוק מה בעצם קורה איתי. עזבתי את העבודה והתחלתי מגוון של בדיקות וטיפולים: סי.טי, אם.אר.אי, פסיכולוג, פסיכיאטר, רפלקסולוגיה, נוירולוגיה, הומאופתיה, פיזיותרפיה, דיקור, זריקות. שום דבר לא ממש עזר.

כל המצב הזה השפיע עלי מאוד, גם נפשית. חוץ מהכאב והסבל הייתי מאוד מרוכזת במצבי, במעגל החולי הזה. לא הייתי מסוגלת להיות בקשר, בודדתי את עצמי. התלוננתי והייתי מלאת ביקורת. פשוט סבלתי מאוד. הרגשתי מאוד בודדה. לא הרגשתי מחוברת לכלום. גם המשפחה שלי ממש חווה את זה, בעלי והבת שלי בעיקר אבל גם ההורים שלי. עצוב לי ממש לחשוב על זה עכשיו. היום אני מבינה עד כמה שהוא (בעלי) אוהב אותי מאוד וגם המשפחה!

שנה שעברה, בתקופה של בין ראש השנה ליום כיפור, אחרי כמעט שנה שלא עבדתי, שכבתי יום אחד בצהריים על הספה. הייתי לבד בבית. חשבתי לעצמי: "איך הגעתי למצב הזה?". אני שלמדתי פסיכולוגיה, עשיתי כל כך הרבה דברים, בחורה עם שכל, חברותית, אוהבת אנשים. איך אני הגעתי למצב הזה? איך ממשיכים מפה? פתאום תוך כדי המחשבות האלה זה היה כאילו התעוררתי מחלום, למרות שאני לא חושבת שבכלל נרדמתי. הרגשתי שכל מה שהיה עד כאן זה רק היה חלום ומעכשיו מתחילים החיים. זאת הייתה הרגשה מדהימה, שלמה, עוצמתית, הרמונית, שמחה, אושר. התעוררתי למודעות חדשה. משהו השתנה בי באותו רגע. היה לי פתאום כוח של אהבה לתת, להשפיע לאחרים, יכולתי לתת ביקורת לעצמי, לשפוט את עצמי ואת ההתנהגות והמצב שבו הייתי, לבחון מלמעלה.

כולם ראו אצלי שינוי, משהו נפתח ואת השינוי הכי גדול ראיתי על הבת שלי, היא פרחה! היה שינוי של ממש בבית, הרגשה מדהימה.
החלטתי שאני חייבת להבין מה קרה, כי קרה לי משהו קיצוני, ששינה אותי בבת אחת. שקיבלתי גלגל הצלה.

והכאבים?

לאט לאט גם הכאבים הלכו וחלפו, אבל ידעתי והרגשתי שהם יעברו ואדע לאזן את עצמי. הפסקתי את הכול וגם את משככי הכאבים.

ומה עשית אז?

התחלתי לקרוא, ללמוד, לחקור, לשאול שאלות. הבנתי קודם כל שאפשר אחרת…

שהשינוי מתחיל מבפנים, מלקיחת אחריות. הבנתי וחשתי כמה אני משפיעה על הסביבה שלי הקרובה וגם במעגלים היותר רחוקים, שההתנהגות של כל אחד מאיתנו משפיעה על אחרים. הבנתי והרגשתי כמה כל אחד מאיתנו הוא חלק מהטבע. חלק ממערכת אינטגרלית שלמה. ושהטבע מלא באהבה והרמוניה. הבנתי שהגישה של "כולם חייבים לי", "כולם צריכים להבין אותי" – לא מועילה לעצמי ולא לסביבה. השינויים היו עצומים, כל הקשרים עם האנשים מסביבי השתנו ונפתחו . הרגשתי שבניתי לעצמי סביבה מאוד טובה בתקופה מאוד קצרה. ראיתי איך אני יכולה לייצר לעצמי מציאות שהיא טובה.

פתאום שמתי לב גם לכמה אני מושפעת גם ממה שקורה מסביבי – מהחדשות, מהתקשורת, מהפרסומות אפילו ממה שאני אוכלת, תזונה, אקולוגיה. אני יותר מודעת לכל הדברים האלה גם לגבי הבת שלי. צריך להיות יותר ערני לכל ההשפעות האלה.
שמתי לב כמה חשובים הקשרים בין-אישיים שהם אלה שצריך לתקן כדי שהכול יהיה יותר טוב. יש היום כל טוב, שפע, הכול זמין וקיים אבל חסרה רק התקשורת הבינאישית ביננו. היום אנחנו כבר רגילים להכול, חושבים שמגיע לנו הכול ואנחנו מאוד ממוקדים בעצמנו במקום באלה סביבנו. צריך ללמוד להתעלות מעל האגו.

אני מאמינה שתיקון של הקשרים הבין-אישיים הינה התרופה לכל הבעיות. שבעזרתה ניתן להגיע לעולם שלם ומושלם. וזה מה שהרגשתי שהעולם שלם והרמוני מלא באהבה והדבר היחיד שמפריע זה יצר האדם.

לאילו תובנות הגעת?

הכול פתאום מתחבר לי, כל מה שעשיתי וכל מה שלמדתי, וזה שאני יכולה להשתמש בו היום. הבנתי שמה שאני רוצה לעשות זה לעזור לאחרים! זה החזון שלי.

התחלתי לחקור את טבע האדם, מה מניע אותנו, כיצד אנו בנויים, הרגלים שלנו, השפעת הסביבה, ואת הקשרים החברתיים. אם מתמקדים בדברים האלה, אני מאמינה ששינוי יהיה אפשרי.

זה נשמע מאוד גדול אבל אני מאמינה שאם הסביבה היא תומכת, מחנכת ומעודדת ערכים טובים והתנהגות טובה של נתינה, עזרה ואהבת הזולת. סביבה שיש בה תרבות פנאי של חיבור, שבכל מקום – בתקשורת, טלוויזיה, אינטרנט יעודדו ערכים כאלה אז תהיה השפעה יותר גדולה ולאדם יהיה קל להשתנות.

לפה נכנס גם העניין של הסרטונים?

הקמתי קבוצה בפייסבוק שבה אני מעלה סרטונים. בסרטונים האלה אני מדברת על עצמי, על החוויות שלי ועל השינויים שאני עברתי ועוברת. בזה שאני משתפת את החוויה שלי, אני מראה שאני הייתי במקום כזה אבל היום אני יודעת שאפשר אחרת.
כן, הקמתי גם עמוד בפייסבוק שנקרא: יפעת רוט – שינוי פנימי משנה מציאות שבו אני מעלה תכנים המבוססים מתוך המדע, שיטת החיבור, קבלה, פסיכולוגיה, מחקרים ועוד הקשורים למודעות, קשרים בין בני אדם ועל העולם האינטגרלי.

עוד מחשבות?

היום יש השפעה גדולה מידי של צריכה ולמי יש יותר וככה מתנהגים בהתאם. הרבה אנשים לא מרוצים עם המצב אבל אם שואלים אותם מה כן היו רוצים, הם גם לא יודעים בדיוק להגדיר. נמצאים כל כך חזק בתוך המרוץ שאין זמן אפילו לעצור לרגע ולבדוק.

את בעיניי אישה מאוד חרוצה, מאוד מקצועית, תמיד עבדת קשה. איך כמישהי שתמיד הרוויחה כסף והתקדמה בעבודה, איך את מרגישה עכשיו שעזבת את כל זה ואין פתאום הכנסה בטוחה?

קודם כל אני מוציאה הרבה פחות ממה שהוצאתי פעם. גם הרגלי הצריכה שלי השתנו כי הבנתי שהדברים האלה הם לא העיקר. מעבר לזה, יש בי תחושה פנימית שאני יודעת שזה יהיה בסדר. זה לא שאני לא צריכה כסף, אבל אני מאמינה שאם עושים משהו שאוהבים שיש תשוקה ומטרה, תהיה מוטיבציה גבוהה, ורצון ואז גם הפרנסה תבוא גם אם זה ייקח זמן. תמיד כשנותנים לאחרים מהלב, מקבלים משהו בחזרה.

אני מאמינה במטרה וחושבת שהיא חשובה ויכולה לעורר שינוי גדול. אני רוצה לעזור לאחרים ולהראות להם שהמציאות יכולה להיות אחרת.

יפעת, תודה רבה! היה מאוד מעניין לשמוע את כל מה שחווית ואת כל מה שלמדת ואני מאחלת לך המון בהצלחה עם הכול. אני בטוחה שתצליחי בכל מה שתעשי. אהיה מעניין לראות לאן הכול יוביל אותך ואני מאוד מקווה שזה לא ייקח עוד 13 שנה עד שנתראה שוב 🙂