אין לי זכרונות טובים מקופסת האוכל וארוחת הצהריים שהייתי חייבת לאכול במהלך כל שנות בית הספר שלי. אמא שלי לא הייתה מעריצה גדולה של הכנת הדבר ואני לא הייתי מעריצה גדולה של לאכול אותו! אני מניחה שבגלל ההתלוננות שלי כל יום, מכיתה ד' היא כבר שחררה לי את המשימה 😉
עברו בערך 25 שנה מאז והנה אני מכינה את אותו הדבר בדיוק לילדים שלי. אז זה היה ארוחת צהריים וכאן זה ארוחת עשר אבל בעצם זה ממש אותו דבר – קופסת פלסטיק עם כריך, כמה ירקות ופירות! ולי עדיין קשה מאוד עם זה….
למזלי, הילדים שלי לא מתלוננים יותר מידי על התוכן של הקופסה שלהם ובדרך כלל אוכלים מה שאני נותנת להם. ובכל זאת, אני רוצה שהיו להם חוויה חיובית יותר סביב העניין ממה שהייתה לי, אז הנה כמה מהדברים שנסיני להוסיף ולשנות בשנת לימודים הזאת:
קופסאות חדשות – זולות באופן מפתיע (25 ש"ח לקופסה) ומאוד פונקציונלית. שלושה תאים נפרדים כך שדברים השונים לא נוגעים זה בזה (כן, היו כבר תלונות מסוג זה…).
הכנה עצמית – כמעט כל ערב, לפני ארוחת ערב או אחרי, אני נותנת לילדים להכין את הקופסה של עצמם ליום אחרי. הם יכולים לבחור תוכן בצורה די עצמאית בתנאי שיש איזה שהוא סוג של כריך, ירקות ו / או פירות.
לחמניות תוצרת בית– חלק הזה בעיקר בשבילי. להם לא אכפת לחם לבן פרוס או לחמניות. עם זאת, אני אוהבת את זה שהם אוכלים משהו שהוא טוב יותר עבורם ולכן אני אופה להם לחמניות כמה פעמים בשבוע. בין היתר אני אופה את הלחמניות האלה עם גזר ושיבולת שועל ואני מבטיחה שהן באמת קלות להכנה. הילדים מאוד אוהבים אותם וזה אומר שכולם מרוצים ולילדים יש ארוחת עשר טעימה יותר, בריאה יותר וזולה יותר.
אני אשמח לשמוע את הרעיונות שלכם לאיך אתם מתמודדים עם מטלה יומיומית הזאת.
כתיבת תגובה