איך כיסאות ישנים הופכים חדשים (יותר)

אפשר לקרוא לזה ישן, משומש, יד שנייה או אם רוצים שזה יישמע קצת יותר יוקרתי, וינטג’. כל אלו הם שמות לחפצים שאדם אחד כבר לא רוצה בהם ואדם אחר בוחר להפיח בהם חיים חדשים.

פעם ממש לא התעניינתי בחפצים ישנים. הסיסמא שלי הייתה: מה שיותר חדש, יותר טוב. עם זאת, בשנים האחרונות התחלתי להעריך יותר את הדברים הישנים וגילית שיש בהם יתרונות רבים. במקרים רבים הם באיכות גבוהה יותר, עשויים או בנויים טוב יותר, חוסכים כסף וטובים יותר עבור הסביבה.

בשנים אחרונות ניסיתי את מזלי במספר פרויקטים של יד שנייה וגם כתבתי עליהם כאן בבלוג. כתבתי על השדרוג של מדף הספרים הישן שלי, על הארון הישן שקניתי יד שנייה או על החוויות שלי בקניית בגדי יד שנייה.

אחד הנכסים היקרים ביותר שיש לנו בבית הן הכורסאות שירשנו מסבו של בעלי היקר. אני אוהבת מאוד את העיצוב, האיכות, את הנוחות המעולה שלהן ובעיקר את העובדה שהן מזכירות לנו אותו.

כאשר קיבלנו את הכורסאות היה לנו ברור שיש צורך להחליף את הריפוד. שנים על גבי שנים של שימוש גבו את המחיר על הבד ובנוסף, לא הייתי אוהדת גדולה של עיצוב הבד המקורי. ערכתי בירורים אצל מספר אנשי מקצוע, אבל המחירים היו גבוהים מאוד ולכן החלטתי לנסות ולהחליף את הריפוד בעצמי.

לאחר קצת חיפושים ברשת כיצד לבצע את זה, הגעתי בסוף לתהליך הבא: קניית הבד, חיתוך הבד בכריות הישנות לפי התפרים, גזירת הבד החדש לפי הבד הישן ובסופו של דבר, תפירה של כל חלקי הבד החדש. נשמע קל ויחסית זה אכן כך היה למרות שזה לקח לי די הרבה זמן לתפור קצת פה וקצת שם.
לצערי אין לי תמונות מהתהליך עצמו מכיוון שהוא התרחש הרבה לפני שהבלוג נהגה במוחי ולכן נסתפק בתמונה היחידה שקיימת – תמונה של “לפני ואחרי”.

ונקודה אחת אחרונה למחשבה: לא היה נהדר לו היינו יכולים להשתמש יותר במה שכבר קיים, ולא היינו צריכים להשתמש במשאבים יקרים כדי לייצר דברים חדשים?